חודרה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.התובע יליד 1982, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 5.6.05, בדרכו לעבודה (להלן: "התאונה"). ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 10% בגין חבלה בברך שמאל. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערר על הקביעה לוועדה רפואית לערערים. הועדה הרפואית לערערים קבלה את הערער וקבעה כי לתובע לא נותרה כל נכות.

2.התובע הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל על פי הוראות סעיף 6(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה – 1975.

3.נימוקי התובע בבקשתו הינם כדלהלן-

"13.המסכמים הרפואיים שיש בידי המבקש, מעדיים על כך כאלף עדים שהוא סובל בין היתר מהגבלה בתנועה קרע ברצועה צלבת הקדמית, אשר מזכה את המבקש באחוזי הנכות לפחות שנקבעו לו ע"י הועדה הרפואית מדרג ראשון, צילומי MRI מעידים על חשד לקרע בקצה המדיאלי התחתון של גוף המיניסקוס המדיאלית כי בצורה חד משמעית.

14.אחוזי הנכות שנקבעו למבקש בוועדה הרפואית מדרג ראשון, נקבעו ע"י מומחה בכירורגיה אורטופדית לא אחר מאשר ד"ר משה דניאל, המשמה את המוסד בעשרות אם כי מאות נפגעים מדי שנה.

15.אשר על כן, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לאפשר למבקש הבאת ראיות לסתור את קביעתו של המוסד לביטוח לאומי, לחילופין בית המשפט הנכבד מתבקש למנות מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והפלסטיקה על מנת לחוות את דעת באשר למצבו הרפואי של המבקש בעטיי התאונה"

(הנוסח כבמקור- ש.פ.כ.)

4.הנתבעת מתנגדת לבקשה.לטענתה אין בבקשה כל טעם המצדיק הבאת ראיות לסתור. לא נפל פגם בהרכב הועדה, בראשה ישב אורטופד מומחה. הועדה עינה בכל התיעוד הרפואי והתייחסה לכך בדוח שכתבה. העובדה כי קיימת חוות דעת רפואית אחרת או מסקנה אחרת של הועדה הראשונה אין בה כדי להוות עילה להתרת הבאת ראיות לסתור.

5.ההלכה לעניין הבאת ראיות לסתור, על פי סעיף 6ב מבוסס על פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 1193/90 מדינת ישראל נ. הפול- חברות הביטוח הישראליות בע"מ פ"ד מה (4) 230. שם הובהר כי מדובר במקרים קיצוניים בהם ההליך בפני הועדה הרפואית היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית או כל פגם אחר הגורם לבטלותו מעיקרו. או, טעמים עובדתיים חדשים כבדי משקל, כגון, שינוי במצבו של התובע.

6.ראשית יש לקובע כי אין די בעצם העובדה כי המומחה האורטופד אשר ישב בועדה הראשונה הגיע למסקנה שונה מזו של ועדת הערערים כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור. כל מהות הליך הערעור הוא על מנת לאפשר החלטה אשר כזו והחלטת ערכאת הערעור מחליפה את הערכאה הקודמת. אין חולק על מומחיותו של המומחה אשר ישב בערכאה הראשונה. אולם אין בכך כדי לסתור את מומחיות המומחים אשר ישבו בערכאת הערעור אשר בראשם מומחה אורטופד, כמומחיותו של מומחה הועדה הראשונה.

7.מטענות התובע ניתן להסיק כי לשיטתו התעלמה הועדה לערערים מתוכנן של תעודות רפואיות ושל ממצאי בדיקות. לא מצאתי עדות לכך, עיון בסעיף 23 לדוח ועדת הערערים מלמד כי הועדה בחנה את כל המסמכים עליהם מצביע התובע.

8.למרות כל האמור לעיל נחה דעתי כי כן התקיימו היסודות הנחוצים לצורך הבאת ראיות לסתור. אומנם התובע לא טען זאת בצורה מפורשת בבקשתו, אולם בטיעוניו בעל פה הפנה את שתומת הלב לכך כי חלה התפתחות במצבו של התובע לאחר המועד בו נבדק על ידי הועדה הרפואית לערערים.

9.על פי סיכום אשפוז מיום 15.5.08, התובע התקבל לאשפוז בבית החולים לגליל המערבי בנהריה ביום 13.5.08 לצורך בירור כאבים בברך שמאל. התובע הגיע לאשפוז כאשר אינו מסוגל לישר את הברך. בוצעה לו בדיקת ארטוסקופיה אשר הדגימה ממצאים רפואיים שונים באשר למצב הברך "קרע ישן חלקי (יציב) ברצועה צלבת הקדמית, local softening, של הסחוס בפיקה ו- lfc". מטבע הדברים מסמך זה יחד עם המעקב הרפואי אשר בוצע לאחריו לא היה לפני הועדה הרפואית לערערים שכן זו קיימה דיוניה ביום 8.8.07. אין בפני אפשרות לקבוע משמעותם של ממצאים אלו ללא חוות דעת רפואית.

10.נוכח כל האמור לעיל, הנני קובעת כי חלה התפתחות במצבו של התובע המחייבת בדיקה מחודשת. הנני מתירה הבאת ראיות לסתור על פי הוראות סעיף 6ב.

11.הצדדים מוזמנים לישיבת קדם משפט ליום 11.2.10 שעה 09:20.

ניתנה היום, י"ד טבת תש"ע, 31 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: